רשף נכסים השרון (2002) בע"מ

פסק-דין

1.תביעה שטרית בגין שתי המחאות משוכות על ידי הנתבעת, לפקודת התובעת, שמספריהן 514 ו- 515 בסך של 15,000 ₪ ו- 10,000 ₪, זמן פירעון 1.3.08 (להלן: ההמחאות).

2.טענת ההגנה של הנתבעת היא כי ההמחאות נמסרו למנהלה של התובעת לצורך העברתן לצד שלישי, עורך דין שאמור היה לייצג את הנתבעת בהליך משפטי.

בסופו של דבר לא נשכר אותו עורך דין, אך נציג התובעת השאיר את ההמחאות ברשותו, מילא את שמה של התובעת כנפרעת, והגיש את ההמחאות לפירעון, בניגוד למטרת המסירה, ובהיעדר תמורה כלשהי.

טענת התובעת היא, כי ההמחאה ניתנה לה בתמורה לפעולות שביצעה לדחיית ביצועו של גזר דין שהוטל על הנתבעת בבית המשפט לעניינים מקומיים, ואושר בבית המשפט המחוזי מרכז, ולפיו הוטל על האחרונה לסגור את המפעל שלה, עד ליום 2.3.09 (נספח א' לתצהירו של טייב).

כללי

3.התובעת היא חברה העוסקת בתיווך נדל"ן. מר יוסף טייב הוא מנהלה.

4.הנתבעת היא חברה שבבעלותה מפעל לייצור שוחות ומכסי בטון. מר גלם הוא מנהלה.

במועדים הרלבנטיים לתובענה היה המפעל מצוי במושב נווה ימין, הנמצא באזור שיפוטה של המועצה האזורית דרום השרון (להלן: המועצה).

5.כעולה מנספח א' לתצהירו של טייב, ביום 14.7.08 ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי מרכז, בערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים, ובו הוצא צו סגירה לעסק של הנתבעת החל מיום 2.3.09. גזר הדין ניתן, לפי עדותו של גלם, עקב שימוש חורג בקרקע חקלאית (עמ' 4 ש' 26).

6.אין חולק כי כחודש לפני מועד תחילתו של צו הסגירה, בסוף ינואר 2009 או תחילת פברואר 2009, נפגשו גלם וטייב.

באותו מועד או בסמוך לו, חתם גלם – בשם הנתבעת – על הזמנת שירותי תיווך מהתובעת, ועל כך אין מחלוקת. הזמנת שירותי התיווך הייתה למציאת מקום חילופי למפעל הנתבעת. אין מחלוקת, כי התובעת לא תיווכה בעסקת מקרקעין כלשהי, ואינה זכאית לשכר תיווך.

במהלך הפגישה, ואף על כך אין מחלוקת, מסר גלם את ההמחאות מושא התביעה לטייב.

המחלוקת היא בשאלה, לשם מה נמסרו ההמחאות, והאם ניתנה בגינן תמורה.

העדות מטעם הנתבעת

7.גלם העיד כי לאחר שניתן צו הסגירה, הנתבעת פעלה בשתי דרכים: האחת, ניסיון לשנות את החלטת המועצה והשנייה, ניסיון לאתר שטח חילופי למפעל.

באותה תקופה, התקיימה הפגישה בין גלם לבין טייב. בין השניים הייתה היכרות רבת שנים. במהלך הפגישה, גלם סיפר לטייב אודות צו הפינוי, וטייב הציע לחפש עבור הנתבעת שטח חילופי. בהתאם, נחתם בין הצדדים הסכם להזמנת שירותי תיווך.

בנוסף, טייב ציין כי הוא מכיר עו"ד בשם מאיר אפוטה, המתמחה בנושאים של שימוש חורג, והמליץ עליו. טייב הציע ליצור קשר עם עו"ד אפוטה כבר באותו רגע, על מנת שהאחרון ינסה לבטל את צו ההריסה שהושת על המפעל, ואכן, טייב יצר קשר עם עו"ד אפוטה.באותו מעמד, הוסכם כי על מנת שעו"ד אפוטה יחל בטיפול ישולם לו שכר טרחה בשני שיקים, בסך של 15,000 ₪ ובסך של 10,000 ₪. לפיכך, הנתבעת הוציאה את ההמחאות, וטייב הסכים להעביר את ההמחאות לעו"ד אפוטה.

למחרת, ובטרם הועברו ההמחאות לעו"ד אפוטה, התקשר טייב לגלם, והודיע לו כי עו"ד אפוטה מסר שאינו יכול לייצג את הנתבעת, עקב ניגוד עניינים. טייב מסר כי ינסה לשכנע את עורך הדין לטפל בנושא בכל זאת וההמחאות נותרו בידיו.

בסופו של דבר עו"ד אפוטה לא קיבל את הייצוג, ובמהלך חודש 2/09 הנתבעת שכרה את שירותיו של עו"ד פילו, שהגיש בקשה דחופה להארכת המועד לביצוע צו ההריסה, ועקב בקשה זו הפינוי אכן עוכב.